משלוחים לכל רחבי הארץ

חוות גמלים ותמרים

חוות נאקות ישראלית בים המלח

גלו את סוד חלב הנאקות

חוות ״גמלים ותמרים״ בים המלח הוקמה על ידי שי גוליר – הבעלים של חברת  הרבל קוסמטיקס המתמחה בייצור ושיווק של מוצרי קוסמטיקה בארץ ובעולם.

 

בחווה מספר גמלים אשר גדלים בתנאים הטובים ביותר, בעדר בחופשי, ללא הפרדה של הצאצא מהנאקה.

 

החוות מומחית בהפקת חלב גמלים אורגני מבוקר עם המכשור המתקדם בעולם לצורכי מזון וקוסמטיקה עם אישור משרד הבריאות.

 

בחווה ניתן ליהנות ממרח תמרים ומסילאן תוצרת ״גמלים ותמרים״, אשר מופקים בתהליך קפדני ויסודי ובשיטה ייחודית.

חלב נאקות – אולי הדבר הכי בריא שתעניקו לגופכם.

אז מה כל ההיסטריה על חלב נאקות?

פצצת ויטמינים!

Vitamins A,C,B,D,E

בכוס חלב גמלים אחת יכולה להספיק לצריכה היומית שלכם. 

מוריד את רמת הסוכר בדם

הוכח כי חלב גמלים מוריד את רמת הסוכר בדם ומשפר את הרגישות לאינסולין אצל אנשים עם סוכרת מסוג 1 וסוג 2.

עוזר במצבים סרטניים

מחקרים הראו שחלב גמלים פועל כדי להילחם ולהכחיד את התאים הסרטניים (HepG2-MCF7)

חומצה אלפה הידרוקסית

בחלב גמלים ישנן חומצות אלפא הידרוקסיות אשר עוזרות לעידוד חידוש התאים הבריאים בגוף בצורה יעילה יותר.

מבחר המוצרים הנמכרים ביותר שלנו

מוצרים מחלב נאקות

קיט אנטי אייג׳ינג חלב נאקות

5/5

259

קרם יום חלב נאקות

5/5

95

סרום לפנים חלב נאקות

5/5

178

חלב נאקות אורגני

5/5

259

קרם פסו חלב נאקות

5/5

49

קרם אטופיק חלב נאקות

5/5

259

מוצרים מתמרים

סילאן

5/5

259

ממרח תמרים

5/5

79

תמר מג׳הול

5/5

65

שאלות נפוצות

חלב גמלים הוא החלב היקר ביותר בעולם, ויש לכך 2 סיבות.

סיבה ראשונה: קשה מאוד לייצר חלב נאקות אורגני איכותי משום שעל מנת שנאקה תפיק חלב היא צריכה להיות שמחה ורגועה, מה שאומר שכל תהליך הגידול צריך להיות בתנאים הטובים ביותר,  העלויות הגבוהות בגידול הגמלים בסופו של דבר גם מתבטאות במחירים בשוק.

הסיבה השניה: חלב גמלים הוא החלב הבריא ביותר והוכרז על ידי האף.די.איי כמזון על.

חלב גמלים עשיר בחומצות אלפא הידרוקסיות וברכיבים אשר מעודדים ייצור מוגבר ומהיר של קולגן ואלסטין - החלבונים אשר אחראים לשמור על העור שלנו צעיר, רך, נעים וזוהר.

חלב גמלים גם מכיל את כל הויטמינים החשובים ביותר לעורנו בכמות גבוהה, וכאשר הוא מוכל בפורמולה ייעודית לעור הוא מהווה כרכיב בריא במיוחד.

ידוע לנו שעוד במצרים העתיקה היה נהוג להשתמש בחלב גמלים כדי לטפל במחלות עור קשות, ניתן לקרוא עוד בקישור ״מחקרים״ באתר.ֿ

החווה נמצאת בים המלח, הגמלים מסתובבים להם בעדר חופשי עם אינסוף עצי דקל.

מעבר לכך; בחווה ניתן לרכוש סילאן אורגני טעים במיוחד אשר מופק בשיטה הסודית של חוות ״גמלים ותמרים״.

ניתן להתקשר אלינו או להשאיר הודעה לגבי ביקורים בחווה ואנחנו נשמח לחזור אליכם ולתאם ביקור.

נספח להרחבה:

התמר ביהדות:

תנ"ך

אִזכור התמרים בתנ"ך הוא למרבה ההפתעה, מצומצם למדיי. זאת לעומת שפע הביטויים המיוחדים לגידול כרמי הענבים. ארבע-עשרה פעמים בלבד מוזכר התמר במִקרא במובן העץ ופירותיו (יריחו עיר התמרים, תומר דבורה הנביאה, צדיק כתמר יפרח, אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו), ועוד עשרים וארבע פעמים כשם (תמר אשת עֵר, תמר אחות אבשלום והעיר תמר בגבולה הדרומי של הארץ).

מרכזיותו בתנ"ך כאחד משבעת מיני הפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל. “כִּי ה’ אֱלֹ-הֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ” (דברים, ח’, ז’-ח’) מסע ישראל בצאתם ממצרים לאילימה, אתר בו 12 מעיינות ו70 דקלים.  דקל התמר הוא היחיד מהפרות שהתברכה בהם הארץ המופיע גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים, הוא רומז לצדיקים (“צדיק כתמר יפרח”) ומתוך הארבעה הוא בעל טעם אך ללא ריח.

זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת.

אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו [שיר השירים ז,ט]

כתמר התרוממתי בעין גדי וכשתילי ורד ביריחו [בן סירה, כד, יג-יד הספרים החיצוניים 180)

תמר מהווה דימוי וייתכן מקור פילולוגי למה שעולה למעלה: תמיר, מיתמר וייתכן אף למילה תמרור, בשל היותו בולט בצידי הדרך.

ממצאים ארכיאולוגיים ומקורות מקראיים מצביעים על כך כי התמר היה עץ תרבות ופריו היה מוכר בארץ ישראל כבר בתקופת המקרא. י. פליקס אף סבר כי גידול התמר היה נפוץ בימי הבית הראשון.אך ייתכן  כי תפוצת מטעי התמרים בארץ ישראל בתקופת המקרא הייתה מוגבלת. ככל הנראה התמר בכלל והתמר כפרי יבש בפרט, לא היה גידול נפוץ בארץ ישראל בתקופת זו והיקף הסחר בו היה מצומצם., לפיכך גם מועט האיזכור שלו במקרא.

מדרש

ההתייחסות הנרחבת במקורות להלכות גידול התמר והעושר הלשוני לתיאור הווייתו ומלאכותיו מעידה נאמנה על מרכזיותו בתרבות החיים בתקופה זו. "מה התמרה אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, ולולבים להלל, חרֻיות [כפות] לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות לקרות בהם את הבית..." (בראשית רבא, מא, א).

מובא במשנה "ששה דברים עשו אנשי יריחו על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם ואלו הן שלא מיחו בידם מרכיבין דקלים כל היום" וכן מובא במדרש: "אמר רבי תנחומא מעשה בתמרה אחת שהייתה עומדת בחמתן ולא הייתה עושה פירות, והיו מרכבין [מאבקים] ולא עשתה פירות. אמר להם דיקלי, תמרא היא רואה מיריחו והיא מתאווה לה בליבה, והביאו ממנה והרכיבו אותה, מיד עשתה פירות".

במשנה הובא שניתן לשתות "מי דקלים", והם שמשו הן לצרכים רפואיים, שגרמו לשלשל את המעיים, והן לצרכי שתיה רגילה, ומדובר במים שנשאבו ממעיין שיצא בין שני דקלים.

בתלמוד התמר כבר מקבלת איזכורים רבים יותר.  רבן שמעון בן גמליאל שדיבר בשבחם של תמרי יריחו, ההיתר לאנשי יריחו להרכיב [להפרות בהאבקה] דקלים בערב פסח (פסחים, פרק ד, מִשנה ח), ועל מקור הלולבים של "ציני הר-הברזל", שבגלל הוּציהם (עלעלי התמר על הכף; בארמית – הוּצא, תוספתא שבת ח, י) הצמודים לשדרת הלולב פסולים לשימוש בחג הסוכות (סוכה ד, ע"א). לפי השערת חוקרים משנות השלושים, זוהה הר הברזל עם ג'בל אל-קורה צפונית לנחל ארנון בעבר הירדן.

בדתות נוספות:

איסלאם:

עץ התמר אופייני לנאות המדבר של מדבריות המזרח התיכון וכמובן של חצי האי ערב, שם נולד האסלאם. לאחר מכן, כאשר התפשט האסלאם למזרח התיכון ובירת האימפריה האסלאמית עברה לדמשק ולבגדאד, המשיך התמר ללוות את המוסלמים, ועל כן שפע של מקורות מוסלמיים מדברים על התמר בצורה זו או אחרת.

בסורת המקנה )פרשה מס' 6 )בקוראן מבהיר הנביא מוחמד למאזינים מהו מהותו של האל. הוא מבשר להם שהאל הוא בורא כל הנראה והבלתי נראה, הוא יוצר גרמי השמיים וכמו כן נאמר ש"אלוהים מבקע את גרעיני הדגן והדקל, ומוציא את החי מן המת ... הוא אשר הוריד מן השמיים מים, ובהם הנבטנו צמחים מכל מין, והצמחנו עלווה ירוקה אשר מתוכה יעלו שיבולי גרעינים, ומעץ התמר, מפקעיו, הצמחנו אשכולות תמרים בהישג יד ..." כך מבשר הנביא מוחמד למאמיניו שהשפע בא מהאל, וממנו בלבד, ודוגמה מובהקת לכך זה יבול התמרים. בהמשך, מדגיש שוב הנביא את השפע האלוהי בעזרת הצמחים ואומר למאזינים בסורת הדבורה )פרשה מס' 16" :)הוא אשר הוריד לכם מן השמיים מים אשר מהם תשתו ומהם יצמחו עצים אשר תרעו בנותם, ויצמיח לכם בהם את זרע הארץ וזיתים ועצי תמר וגפנים, וכל פרי למינהו. בזאת צפונים אותות לאנשים הנמלכים בדעתם."

בסורת מרים (פרשה מס' 10 ) נס שקרה למרים, אמו של ישוע. שם מסופר שמרים הייתה בדרכה "וחבלי הלידה פקדוה אצל גזעו של דקל, ואז אמרה, מי ייתן ומתי לפני כל זאת ..." האל שומע את תחנוניה ונענה לסבלה ואומר לה לאכול מן התמרים. כך הוקל לה והיא ממשיכה בדרכה.

בספרות דברי הנביא (ספרות בחדית') מוזכרים התמרים בעשרות אזכורים שונים ונביא כמה מהם: "אמר הנביא: מי שאוכל בבוקר דבר ראשון שבעה תמרים כבושים, לא יפגע בו סם או כישוף כל אותו היום עד הלילה." בספרות המוסלמית ובמסורת מדגישים שאין לאכול מספר זוגי של תמרים היות שהדבר אינו טוב לבריאות.: "אמר הנביא: אדם מאמין הקורא את הקוראן משול לאתרוג, שריחו טוב וטעמו טוב. מאמין שאינו קורא את הקוראן משול לתמר, שאין לו ריח אבל טעמו מתוק. אדם צבוע הקורא את הקוראן משול לריחן, שריחו טוב וטעמו מר. ואדם צבוע שאינו קורא את הקוראן משול לפקועה, שאין לה ריח וטעמה מר." [מעניין הדמיון למדרש בספר ויקרא רבה שם נאמר כך: "מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים. כפות תמרים אלו ישראל, מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. וענף עץ עבות אלו ישראל, מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. וערבי נחל אלו ישראל, מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח כך הן ישראל יש בהן בני אדם שאין בהן לא תורה ולא מעשים טובים."

הנביא מוחמד נהגלשבור כל ערב את צום הרמדאן באכילת תמר אחד או שלושה (ובמקורות מסויימים שני תמרים), ולאחר מכן לשתות, לנוח ואז להתפלל ולאכול. שבירת הצום על ידי תמר נהוגה בעולם האסלאם עד היום.

הנביא מוחמד משווה בין בני האדם לבין עץ התמר: בני האדם מחולקים לזכרים ולנקבות ואין להם ילדים אלא בהפריה, וכך גם התמר; ובני האדם, כמו התמרים, מתים אם כורתים את ראשם; והלב של שניהם ימות כאשר הם נחשפים למכה חזקה; והאדם אינו יכול לפצות על גדיעת איברים, כפי שהתמר אינו מגדל מחדש נצר מגדמיו; ולאדם יש שיער הדומה לסיבים, כפי שיש בדקלים; והתמר משמש לרפואת אנשים חולים.

בנצרות:

מעניינת העובדה שבספרות החיצונית לברית החדשה מסופר אותו הסיפור בדיוק על מרים, ולזכר אותו אירוע  נבנתה בתקופה הביזנטית כנסייה המנציחה את הסלע עליו ישבה מרים – כנסיית קתיסמה. שרידי הכנסייה נמצאים בין ירושלים לבין בית לחם, המקום נחפר על ידי רשות העתיקות בראשותה של רינה אבנר, ויש בה רצפת פסיפס של דקל עם פירות.

בנצרות מקובל לקשט את הכנסיות בכפות תמרים ביום ראשון החל שבוע לפני יום ראשון של הפסחא, המכונה יום ראשון של הדקלים כזכר לאמונה שכך נתקבל ישו על ידי תושבי ירושלים שישה ימים לפני שנצלב.

בתרבות האנושית

במצרים העתיקה היה לדקל התמר ערך דתי, תזונתי ותעשייתי מיוחד. נהגו לגדל העץ בעמק הנילוס אלפי שנים לפני שהופיעו ההירוגליפים הראשונים. גלעינים של תמרים, עצי תמרים וציורים של דקל התמר ודקל הדום מופיעים בקברים רבים.

המצרים הקדמונים השתמשו בעלים של דקל תמר כסמל לאריכות ימים; בחפירות נחשף אדם כורע המחזיק בידיו צרור עלי דקל לאריכות ימים. תמר היה סמל של האל הגדול ביותר "אמון-רע". כפות התמרים היו אחד מסמליה של חתחור, אלת החיים, השמחה, המוזיקה, הריקודים והפוריות. דקל הדום היה סמל הגבריות בטבע, וייצג את תחות, אל החוכמה והמדע שהמציא את הכתיבה, לכן נעשה שימוש בעלי הדקל ככלי כתיבה.

המצרים הקדמונים סגדו לרע, אל שהיה לו ראש של נץ וכתר דמוי דיסק בוער שייצג את השמש. בנקודת ההיפוך החורפית, היום הקצר ביותר בשנה המתרחש בחצי הכדור הצפוני ב-21 או 22 בדצמבר, נאמר כי רע החל להחלים ממחלה. אז המצרים היו חוגגים כשהם ממלאים את בתיהם בכפות תמרים ירוקות שסימלו עבורם את ניצחון החיים על המוות

בספרות היוונית והרומית ובמקבילתה ספרות חז"ל, ישנם אזכורים מרובים של התמר כפרי ארץ ישראלי נפוץ החל מהמאה ה-4 לפני הספירה. רבים מן הסופרים ביוון וברומא הזכירו את התמר וביניהם: תאופרסטוס, סטרבו, ווארו, פליניוס, אתניוס, גלנוס, דיודורוס ועוד, למרות שפרי זה לא היה מוכר בארצותיהם. מעניינת העובדה כי מקום נכבד תפסו הדיווחים על תמרי יהודה, בעיקר אלו אשר גדלו לאורך השבר הסורי אפריקאי - העמק הסורי. במקורות פורטו בהרחבה זני תמרים איכותיים שצמחו בארץ ישראל.

עץ התמר גדל באזורנו לפי המשוער מאז התקופה הנאוליתית קרמית, תרבות גידול ואכילת התמר באזורנו קדומה ביותר, במסופוטמיה נמצאו במספר אתרים גלעיני תמר בין שרידי תרבות מלכות שוּמר. החל מהתקופה הכלקוליתית ישנן עדויות לגידול תמרים (Phoenix dactylifera L.) גם בבקעת הירדן. ממצאים ראשונים של גלעיני תמרים מתורבתים, נמצאו בתחומי ארץ ישראל וירדן במספר אתרים כלכוליתים. בתולילאת - אל- ג'סול, תל קטן בקרבת קצהו הצפון מזרחי של ים המלח נתגלו שיירי מזון ובתוכם: גרעיני תבואה, גלעיני תמרים, קטניות, וכן גלעינים חרוכים של זית תרבותי. ממצאים דומים נתגלו גם בתל שונה צפון ובתל אבו חמיד שניהם בבקעת הירדן.

גלעיני תמרים וחלקי עץ דקל התמר נמצאו במספר אתרים ארכאולוגיים החל מ-1600 לפנה"ס ועד המאות 6 – 7 לספירה: ביריחו, בנחל משמר ועוד. ביריחו ובסביבתה גדלו זנים שונים של עצי תמר. יוסף בן מתתיהו תיאר את המגוון הגדול של זני התמרים הגדלים שם: 'עולים שם עצי תמרים רבים, שונים בטעמם ובשמותיהם, והמינים דשנים, נדרכים ביקבות, ומוצאים דבש לרוב, שאינו נופל בטעמו מדבש הדבורים'.... חוקר הטבע הרומי פליניוס אשר חי בתקופה זו ציין בספרו: 'ישנם 49 זני דקלים. עולה על כולם הוא זן הקריוטי שגדל בבקעת הירדן והניב פירות ענק, גודל הפרי הבודד היה 10 – 11 ס"מ היחידה ומשקלו כ-50 גר'. זן איכות נוסף היה ה'כותבת', ועליו נאמר: "וכותבת אית ביה שני זיתים", לדיניה לגבי שיעורי תורה, ראה להלן.

 

באמנות

רושם העץ בא לידי ביטוי גם בעיטורים של חלקי התמר שנמצאו בפסיפסים רבים, וחקוקים באבני בניין רבים. החל מימי הבית השני עץ התמר נחשב כאחד מסמלי עם ישראל בארצו, לא אחת הטביעו שליטים על מטבעות הארץ את ציור עץ התמר. במהלך מרד בר כוכבא הוטבעו מספר מטבעות, בין יתר סממני העצמאות הוטבע בהם גם הדקל וכן ארבעת המינים כשבראשם הלולב שהוא ענף עץ התמר. וכן במטבעות "יהודה הכבושה" אותם טבעו טיטוס ואספאסיינוס לאחר נצחונתיהם, הדקל שימש בהם כמוטיב מרכזי.

 

יהודה השבויה והשבה

 

 

 

העלמות התמר:

בשלהי ימי הביניים, ציין הדקלאי שמואל סטולר (1897–1977) חתן פרס ישראל לחקלאות וחבר קבוצת כִּנרת, נכחדו התמרים מבקעת כִּנרות ומבקעת הירדן, ואִזכורם האחרון הופיע באִגרתו של רבי משה באסולה מאַנקונה (1521), בה נכתב שמצא סביב טבריה "הרבה אילנות של תמרים".

בעת החדשה:

חידוש גידול התמרים בארץ התרחש במקביל להתיישבות הציונית בארץ ישראל, על ידי בנציון ישראלי ואחרים. ב-1924 הוברחו ממצרים חוטרי תמרים, מאוחר יותר הובאו זנים מזרח תיכוניים נוספים מעיראק, כורדיסטן, איראן ומצרים. הזנים המזרח תיכוניים היו נפוצים עד שנות ה-70 של המאה ה-20, אז הביאה הסוכנות היהודית מארצות הברית שני זנים חשובים: מג'הול ודקל נור.

בשנת 1933 יצא בנציון ישראלי לבדו להגשים את חלומו, להחזיר את התמר הביתה לארץ ישראל. כך בשנת תרצ”ג יצא בנציון להביא חוטרי תמרים מעיראק מצוייד ב17 לירות שקיבל מיוסף ויץ וארתור רופין. לאחר מסעות מסוכנים במדינות ערב, בהן נתקל בין היתר בקהילות יהודיות ועודד אותן לעלות ולקחת חלק במפעל הציוני, הצליח ישראלי להגיע לעיראק ולהוציא משם דרך הגבול האיראני מאות חוטרים של תמרים. ישראלי, חבר קבוצת כנרת, המשיך צאת למסעות נוספים ולהביא את התמר הביתה

יותר מכל גידול חקלאי אחר מסמלת שיבת התמר לארץ ישראל את ההתחדשות הציונית.

ב-1924 הביאה משלחת של מחלקת ההתיישבות בהסתדרות הציונית בראשות יוסף וייץ מאות חוטרי תמרים ממצרים עִלית ומהדלתה של הנילוס מהזנים חִיָאני, זַרלוּל, בנת-אישה, אמרי, אמעט, סמני ועגלני. החוטרים נשתלו במטעי קבוצת כִּנרת, דגניה, נהלל ועין-חרוד. גם למושבות יהודה, ראשון-לציון ורחובות הובאו חוטרי תמרים. חוטרים רבים לא נקלטו.

בתרצ"ג (1933) יצא בגפו בנציון ישראלי, חבר קבוצת כִּנרת, להביא חוטרים מעיראק כשבכיסו 17 לא"י מארתור רופין ויוסף וייץ. את החוטרים נטע ב'גן רחל' שהוקם לזכר רחל המשוררת שהתחנכה בחוות העלמות של חנה מייזל בכִנרת ונפטרה בתרצ"א (1931). במשתלת 'גן רחל' הוקם לראשונה מטע של אִמהות-תמרים לגידול חוטרים שהופצו עד סדום. לאחר קום המדינה הוקמה חוות תמרים בצמח ו'חוות עדן' בבית-שאן.

בנציון ישראלי חבר קבוצת כִּנרת (1887–1954, נספה באסון מעגן) היה ראש וראשון למחדשי ענף התמר בארץ. "משאת נפשו הייתה לו – השבת גידול התמר לארץ ישראל", כתב עליו סטולר. ישראלי ערך מסעות רבים בארצות המזרח התיכון, ובחיפושיו אחר התמרים המשובחים התוודע לקהילות היהודיות והביא אליהן את בשורת התחייה הציונית (מפורסמת אִגרתו של הרב יוסף פתחי סחייק לאחר המִפגש עם ישראלי). ב-1934 נכבש ישראלי בקסמה של יהדות בבל ויצא ממוסול ובגדד לפזורות ישראל בסולימנייה, חלבגיה וכורדיסטן ופקד את קבר הנביא דניאל בכירכוך. כששב ב-1935 מכורדיסטן החל להרעיש עולמות בארץ להעלאת יהודי עיראק ואיראן. ועוד רבו נפלאות עלילותיו בביירות, במצרים, ובחוזיסטן באיראן, ובקיבוצים היהודיים הנידחים ואצל האנוסים שם התקבל כמשיח בן-ציון.

 

ב-1938 נתקל ישראלי בהתנגדות חריפה של ראשי המשק הלאומי נוכח הסירוב התקיף בארצות המוצא לייצא חוטרים ליישוב העברי ונוכח החשש מחוסר התוחלת הכלכלית של ענף התמרים בארץ. הוא ניהל מאבק יחיד, בסיועו של יהודה גרינקר איש 'תנובה' מנהלל, להברחת חוטרים ממצרים דרך אל-עריש. 7,000 חוטרים הצליח ישראלי להעלות ארצה. כמחציתם קמלו בתלאות הדרך והנטיעה, ומהנותרים נפסלו רבים בשל אי-התאמה חקלאית ושיווקית. שארית הפליטה היוותה יסוד מוסד לענף התמרים בארץ.

 

ב-1954 יצא ישראלי עם יאני אבידוב מנהלל לאיראן להביא 30,000 חוטרים לערבה בתמיכת שר הקיצוב (הצנע) ד"ר דב יוסף. עד גבול פקיסטן הגיעו ונאלצו לדחות את המשלוח בגלל חום הקיץ הכבד. לאחר מותו של ישראלי המשיך יאני אבידוב בַּמִפעל. ב-1955 הבריח ארצה 62,000 חוטרים (חדראווי, זהידי, ברהי וחאלווי) מבצרה דרך נמל מצִדו האיראני של השאט אל-ערבּ בספינה שהגיעה לנמל חיפה.

מתושלח- חידוש עץ עתיק:

גלעיני תמר עתיקים התגלו בשנות ה-60 בחפירות מצדה, שהוביל פרופ' יגאל ידין, לאחר שהיה קבורים עם חרצנים נוספים כאלפיים שנה. הגרעינים התגלו בכניסה של הארמון הצפוני ובקרבת מחסני מזון עתיקים. החרצנים תוארכו בתארוך פחמן כבני כ2000 שנה. חוקרים סבורים שהתמרים הם מסוג התמרים שאכלו המורדים במצדה בזמן המרד הגדול ברומאים במלחמת היהודים הראשונה (שנת 66-73 לספירה). מעל 40 שנה אוחסנו הגלעינים, עד שבשנת 2005 נוצרה הזדמנות לנסות את הלא יאמן. ד"ר שרה סלון, מנהלת המרכז לחקר הרפואה הטבעית על שם בוריק בהדסה, יזמה ועיצבה פרויקט שמטרתו להנביט זרעים עתיקים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים, בשאיפה להשיב לטבע מיני צמחים נכחדים שגדלו בעבר באזור. לפי ד"ר סלון: "חוקרים אחרים הצמיחו צמחים מגרעינים עתיקים עד כה, כולל לוטוס בן 1000 שנה, אבל החרצנים ממצדה היו העתיקים ביותר שהונבטו." ד"ר איליין סולוויי, מייסדת המרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה, קיבלה על עצמה את אתגר ההנבטה. מה שנראה כבלתי אפשרי – קרה!

במרץ 2005 נבט הזרע העתיק ביותר שהונבט אי פעם, והפך לשתיל הקרוי על ידי ד"ר סלון – "מתושלח," האיש המבוגר ביותר בתנ"ך. בעקבות פרסום המחקר בכתב העת המדעי היוקרתי "Science" ביוני 2008 , זכה השתיל הצעיר לתשומת לב בינלאומית ונרשם בספר השיאים של גינס.

בנובמבר 2011 הועבר מתושלח מבית הרשת והושתל במיקומו הנוכחי בקיבוץ קטורה בטכס מיוחד.

 

 

 

נתונים על התמר בישראל 2021:

התמרים בישראל נטועים לאורך השבר הסורי- אפריקאי, מבקעת גינוסר ועמק הירדן בצפון, דרך עמק בית שאן, בקעת הירדן, אזור ים המלח ועד הערבה ופאתי אילת בדרום. בבקעה, בים במלח ובערבה נטועים מרבית עצי המג'הול והדקל נור. כל זני התמרים זקוקים לטמפרטורה גבוהה והרבה מים.

במועצה אזורית מגילות מגדלים 4000 דונם תמרים. בכל דונם- 12.5 עצים. סך הכל - 50,000 עצי תמרים!

תנובה ממוצעת לעץ: מג'הול: 100-120 ק"ג לעץ; נור: כ-140 ק"ג לעץ; בהרי: כ-250 ק"ג לעץ; זהידי- כ-150 ק"ג לעץ.

עץ תמר מתחיל להניב בגיל 4 שנים, ומגיע לניבה מלאה בגיל 10 שנים.

מדי שנה נגדדים ברחבי המועצה כ- 3500 טון תמרים! ככל שהעצים יתבגרו, הכמות תגדל.

פתגם בדואי עתיק אומר: 'התמר - ראשו באש ורגליו במים', במהלך כל השנה, כל דונם מקבל 2000 קוב מים.

בקיץ (יוני, יולי, אוגוסט), כל עץ מקבל קוב מים ליום (1000ליטר).

את מטעי התמרים משקים במי קולחין. היתרונות: אקולוגיה- הנחלים נוקו, האוג הפך לאתר טיולים, בקרוב גם הקדרון יחזור להיות אתר טיולים; השימוש במי קולחין חוסך במים השפירים- מי שתייה; מיחזור; חסכון כלכלי- מי הקולחין זולים יותר ממים שפירים.

הזנים הגדלים במגילות:

המג'הול– נחשב למלך התמרים, תופס כ- 75% מהשוק בארץ, מדובר בתמר גדול, רך ומתוק מאוד. דקל נור– הינו תמר דק יחסית וארוך, צבעו בהיר והוא הזן המקדים ביותר, מהווה כ- 6% מהשוק בישראל. חייאני– מאופיין בהיותו תמר לח בעל אחוזי לחות גבוהים, גדל בעיקר באזור בית שאן ומשמש בעיקר לשייקים, מהווה כ- 4% מהשוק.

ברי– תמר צהוב, תקופת הגדיד שלו קצרה ונמשכת כחודשיים, תחילה בערבה ומידי שבוע מצפין עד לבית שאן-טבריה. נחשב לאהוב בציבור הישראלי ומתאים גם להקפאה ואחסון ארוך, מהווה כ- 15% מהשוק.

תמר וכלכלה:

הייצור העולמי של תמרים נמצא במגמת עליה. הכמות המיוצרת עלתה משנת 1994 ב-66% והגיעה בשנת 2014 ל-6.7 מיליון טון.

בעשור האחרון חל בישראל גידול משמעותי בענף התמרים. יבול התמרים בשנת 2015 עמד על 41,000 טון

לעומת 24,000 בשנת 2009 .בשנים אלו עלה במקצת חלקו היחסי של היצוא עלה מ-42% בשנת 2009 ל-

44% בשנת 2015.

יבול התמרים בישראל כיום עומד על כ-45,000 טונות תמרים, 19,000 מתוכם לצריכה מקומית , סך יצוא התמרים בשנת 2019 היה כ-26,800 טונות, המהווים עלייה של 168% ביחס לשנת 2009 בה יצוא התמרים היה כ-10,000 טונות בלבד. בשנת 2016 נספרו בישראל מעל 650 אלף עצי תמר, אזורי הגידול העיקריים של התמרים בישראל הם לאורך השבר הסורי-אפריקאי באזורי הערבה, עמק בית שאן ועמק הירדן. מהים האדום בדרום ועד לכנרת בצפון, בזכות החום השורר באזור זה. בקעת הירדן [38%] אזור הערבה ואזור עמק המעיינות, בהם נטועים בהתאמה כ-27%ו- 18% מסך עצי התמר בישראל.

ישראל היא המובילה בעולם בייצור תמר מסוג מג'הול ומרבית עצי התמרים בישראל הם עצי מג'הול (655,000 עצים), ובהתאם מעל 80% מהיצוא הישראלי הוא תמרי מג'הול, וה-20% הנותרים הם בעיקר דקל נור.

בתוך עשור מספר זה יצמח פי 2.5 ובארץ יהיה יבול של 100 אלף טון מג'הול. המג'הול נחשב לזן הפופולארי בישראל כאשר מגדלים גם זנים מסוג: 'דקל נור', 'חלאווי', 'אמרי', 'חייאני' ו'בארי'. כחלק מצמיחת הענף, בשנים האחרונות ניטעו בישראל מעל ל- 2,000 דונם חדשים של תמר והצטרפו כ־100 חקלאים חדשים. התמר נחשב לגידול שאינו צורך הרבה מים, מאפשר שימוש במים מליחים, הרווחיות מגידול זה עומדת על כ-33%, כאשר בניגוד לגידולים אחרים, מחיר התמרים יציב וחיי המדף ארוכים מאוד. תנובת הפרי מתחילה לאחר שלוש שנים ובשלות מלאה רק לאחר 12, אז מניב כל עץ כ- 120 ק"ג.

ישראל מספקת 80% מכלל צריכת המג'הול העולמית. בהשוואה לארה"ב המייצרת כ-15,000 טונות בלבד.

צמיחה בענף מתבטאת בכך ש - במהלך השנתיים האחרונות, נרשם גידול מאסיבי של שטחי גידול התמר בישראל בכלל ובערבה התיכונה בפרט. בתוך שנתיים הוכפלו שטחי גידול התמר בערבה וכיום מדובר בכ- 8,000 דונם.

בשנת 2016 עמדו בישראל  55,000 דונם של מטעי תמרים וכיום...

בחברת 'טוף מרום גולן' מספקים את מצע הקרקע לגידול נצרי התמר, המאפשר את התבססותם וצמיחתם וזאת, בשל מחסור בשורשים בחוטרים הקטנים, לאחר שהם מנותקים מהעץ, מצב שאינו מאפשר שתילה בקרקע. החוטרים מועברים לדלאים עם מצע מיוחד שפותח במחלקת המו"פ של טוף מרום גולן והותאם לצרכי החוטרים, המאפשר צמיחת שורשים מהירה, על מנת להעבירם למטע. לדברי סמנכ"ל השיווק בטוף מרום גולן, איתי בשן נרשמה עליה משמעותית בביקוש למצעים המותאמים לצרכי התמר, מבחינת וויסות כמויות המים, שכן התמר זקוק לשמירה על יובש. מנתוני החברה עולה, כי במהלך השנה הנוכחית נמכרו 4,500 קוב של מצע לגידול תמרים: "מצעי הקרקע המותאמת לגידול התמר מסופקים לאזור הבקעה, שם מייצרים את בסיס הגידול ומעבירים את החוטרים לערבה לנטיעה" אומר בשן.

התמר פרי בריא:

תמרים עשירים מאוד בנוגדי חמצון ובסיבים תזונתיים, תכולת הסיבים התזונתיים בתמר גבוהה מאד (כ-8 גר' ל-100 גר' במג'הול) וקצב ספיגת הפחמימות לדם (האינדקס הגליקמי) בינוני-נמוך. לכן התמר מקנה במקביל לסיפוק הצורך במתוק, גם תחושת שובע.השילוב הזה מביא לכך שהם מורידים את רמת הכולסטרול בגוף, מפרקים את השומנים בדפנות העורקים, מהווים מקור אנרגיה זמינה לספורטאים, מחליפים חטיפים מלאכותיים עתירי סוכר במוצר מתוק טבעי, משפרים את פעולת מערכות העיכול, מונעים מחלות שונות בזכות שישה ויטמינים ו- 15 מינרלים שהם מכילים ומומלצים על ידי דיאטנים בצריכה נכונה.

תכולת הסיבים העשירה בתמר מביאה לתחושת שובע ולשיפור פעילות מערכת העיכול, דבר שעשוי לסייע במניעת מחלות הקשורות לתזונה המערבית- עצירות, דיברטיקולוזיס וסרטן המעי הגס.

עוד נמצא במחקרים כי התמר, על אף מתיקותו, לא מעלה את רמת הסוכר בדם, ולא תורם לעליה במדד ההשמנה (BMI).

התמר, לעומת הפירות היבשים האחרים הוא פרי טבעי שלא מוסיפים לו חומרים משמרים, להבדיל ממרבית הפירות היבשים האחרים, משמעותי מאוד בהיבט הבריאותי!

בנוסף, תכולת השומן האפסית בתמרים, תורמת לצפיפות קלורית נמוכה, יחסית למתוקים אחרים, ויכולה לסייע במניעת השמנת-יתר. בעוד ששוקולד לדוגמה מכיל 30 אחוזי שומן ויותר, בתמר פחות מחצי אחוז שומן. לכן תכולת הקלוריות בתמרים יבשים היא רק כמחצית מתכולת הקלוריות בשוקולד. בזנים כדוגמת התמר הצהוב הטרי, או התמר הלח, תכולה קלורית נמוכה אף יותר.

התמרים דלים בשומן ועשירים בפחמימות זמינות, המספקות באופן יעיל את הצורך באנרגיה לפעילות השרירים, לפני אימונים, במהלכם ואחריהם. התמרים אף מכילים שילוב של גלוקוז ופרוקטוז. לאחרונה התברר ששילוב זה יכול לסייע בהעלאת קצב ניצול הפחמימות בזמן מאמץ גופני ממושך, כגון ריצה או רכיבה על אופניים. התמרים אינם מכבידים על מערכת העיכול והם מספקים כמות משמעותית של מינרלים חיוניים, כדוגמת אשלגן, מגנזיום וסידן, וכן נוגדי חמצון – כולם חשובים לעוסקים בפעילות גופנית.

 מניעת מחלות לב וכלי-דם

התמרים עשירים בפוליפנולים - נוגדי חמצון יעילים ביותר, המעכבים את חמצון ה-LDL ("הכולסטרול הרע") ומנטרלים רדיקלים חופשיים. מחקר חדש שנערך בנושא על-ידי פרופ' מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה של הטכניון ומרכז רפואי רמב"ם, וד"ר חמוטל בורוכוב-נאורי ממו"פ ערבה דרומית ועמיתיהם, התפרסם בעיתון היוקרתי Journal of Agricultural and Food Chemistry.

במחקר נמצא במודלים מעבדתיים, כי לא רק שמרכיבי התמרים הפחיתו את רגישות ה-LDL לחמצון, אלא שיש להם השפעה ברורה על זירוז הרחקת עודפי כולסטרול מתאי דופן העורק, תהליך הקשור בהאטה, בלימה ואפילו נסיגה (רגרסיה) של התפתחות טרשת העורקים. נראה שהפוליפנולים בתמרים יכולים לשפר את יכולתו של ה-HDL ("הכולסטרול הטוב") להיקשר לתאי דופן העורק, להעביר כולסטרול מתוך התא אל ה-HDL, וכך לסלק את הכולסטרול לכבד ולהרחיק אותו מהגוף.

זהו מחקר המשך לעבודתם של חוקרים אלה, שהיו הראשונים להראות את התכונות המגנות של פרי התמר מפני מחלות לב וכלי-דם בבני אדם. תכונות אלה התבטאו בעיכוב חמצון שומני הדם ובהפחתת רמות הטריגליצרידים בדם – פעולה הקשורה ביכולתם של הסיבים התזונתיים המסיסים הייחודיים לתמר, לקשור את השומנים במערכת העיכול ולמנוע את ספיגתם לדם.

מניעת יתר לחץ דם

מקורות אנרגיה רבים בתפריט המערבי, כגון חלק משמעותי ממוצרי הדגנים, עשירים בנתרן, שתכולתו עשויה להגיע למאות מיליגרמים ל-100 גר' מזון. בתמרים לעומת זאת, כמו גם בפירות אחרים, תכולת נתרן אפסית.

בנוסף, ייחודם של התמרים הוא בכך שתכולת האשלגן בהם גבוהה מאד. לכן היחס בין נתרן לאשלגן בתמרים גבוה מאד, ועומד על סדר גודל של 500:1. להפחתת צריכת הנתרן ולהגברת צריכת האשלגן, חשיבות רבה להפחתת רמות לחץ הדם ולקידום בריאות הציבור.

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון להתקפי לב, שבץ מוחי ומחלות כליה. מחקר גדול שפורסם לאחרונה הראה, כי ככל שהיחס נתרן-אשלגן בתזונה היה גבוה יותר, כך שעור התמותה ממחלות לב וכלי-דם וממחלות נוספות היה נמוך ב-עד כ-50% !.

התמרים עשירים גם במגנזיום ומכילים סידן. גם המינרלים הללו חשובים לשמירה על רמות לחץ דם תקינות. מעניין לציין שהרכב המינרלים בתמרים תורם גם לשמירה על בריאות העצם וחוזקה.

 קטעי עדות של מגדלים- סגנון דיבור למיצג:

 

*תמר נודע כעץ רב תכליתי ועל כך אמרו חז"ל :

"תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבים להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסנים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן את הבית " (במדבר רבה, ג')

*התמר הוא היחידי מבין ארבעת המינים שנוטלים בסוכות ומשבעת המינים שבהם השתבחה ישראל.

*ארץ זבת חלב ודבש – אין ספק שמדובר בדבש תמרים.

*התמר היה מעצי החקלאות הראשונים כבר בתקופה הכלכוליתית.

*דגם התמר שימש לקישוט בית המקדש ובעיטורים של בתי כנסת קדומים.

*תמרים ואשכולות מופיעים גם על מטבעות מתקופת החשמונאים , בר כוכבא, מטבע רומי "יהודה השבוייה".

  • ברומא כפות תמרים כסמל ניצחון ואלת הניצחון , ניקי, נושאת ענף תמר.
  • * בנצרות המלאך המבשר אוחז בידו עלה דקל וישו בכניסתו לירושלים התקבל בכפות תמרים. – השבוע הקדוש נפתח ביום ראשון של התמרים.(Palm Sun ).
  • עולי רגל מכונים Palmarius וצליין אנגלי השב לארצו Palmer .
  • לידת ישו (עיסא) בקוראן הייתה במטע תמרים.
  • האיסלם מאמין כי מקורו של התמר בעפר אדם הראשון.
  • התמר קדוש למוסלמים בעקבות דברי הנביא מוחמד :"כבד את עץ התמר כי הוא אחי אביך. הוא נוצר מן העפר ממנו נוצר אדם הראשון. התמר כמוהו כאדם – גבוה וזקוף ויש בו זכר ויש בו נקבה"
  • בעיני המוסלמים נחשב כאחד מסמלי גן עדן (חצר התמרים בארמון אלהמברה).

 

על מקים החווה - שי גוליר

שי הינו המקים והבעלים של חברת הקוסמטיקה ״הרבל קוסמטיקס״ אשר מייצרת פורמולות במפעל פרטי לשמות הגדולים ביותר בישראל. 

 

 לשי ניסיון של למעלה מ-25 שנים בייצור, שיווק, שיפור ובקרת תהליכי ייצור וניהול פרוייקטים בתכנון ובניית מפעלי קוסמטיקה בארץ ובחו״ל.

 

בשנים האחרונות גילה שי את סגולות חלב הנאקות לאחר שניסה בעצמו להכניס את החלב למותג הפרטי שלו הנקרא ״דזרט ליין״ –  ליין מוצרי קוסמטיקה ודרמו קוסמטיקה עם הצלחה ארצית ובינלאומית.

 

חוות ״גמלים ותמרים״ הוקמה לאחר שנים של ניסיון עם גידול נאקות מסוג ״גמל ערבי״, ובעזרת המכשור המתקדם אשר לא גורם סבל לגמלים ועדיין שומר על איכות ברמה הגבוהה ביותר – חוות ״גמלים ותמרים״ עומדת ברמות האיכות הגבוהות ביותר בעולם.

 

 

 

 

 

אנחנו כאן עבור כל שאלה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.